הרומן שלי עם ספרוקס (Saffrox)

ניצן פרימור

האיכרה הקשישה שמכרה לי זעפרן בשוק של מרקש, בירכה אותי ברכה יוצאת דופן בצרפתית רצוצה. בתרגום פשוט איחלה לי הגברת מן ברכת פיריון, איחולי מצב רוח טוב וחשיבה בהירה, ניסיתי לתהות מאיפה זה בא והיא חייכה במין חיוך המרמז – נסה ותיווכח. נזכרתי באירוע הזה כשביקרתי לפני כשנה בתערוכת חידושים בתחום תוספי התזונה – VITAFOODS בז'נבה. חברת פארמה ספרדית הציעה מיצוי מצמח הזעפרן עם הבטחה שמדובר בחומר בעל השפעה נוגדת דיכאון כמו פרוזאק, פותרת בעיות ריכוז כמו ריטלין, מונעת לחץ וחרדה כמו ווליום ,משפרת שינה ומגבירה את התשוקה והיכולת המינית וכל זה בטבעיות ועם מעוט תופעות לוואי.

נשמע לי TOO GOOD TO BE TRUE אך עם כאלו הבטחות, לא יכולתי להישאר אדיש, "נשאבתי" לדוכן וכך החל הרומן שלי עם SAFFROX (ספרוקס). חברת הפארמה הספרדית, מייצרת מיצוי פטנטי ייחודי, affron®, המכיל כמות מדודה ובדוקה של החומרים פעילים שבזעפרן והכל באיכות פרמקולוגית.

המיצוי הפרמקולוגי הזה מבטיח שחומר הגלם מכיל כמויות מדויקות של שלושת החומרים הפעילים שבזעפרן – ,crocin saffranal ,picrocrocin. למעשה מקבלים תכשיר אחיד לחלוטין בניגוד למיצוי לא מקצועי התלוי בעונת האיסוף ובשלב ההתפתחותי של הצמח. בתוך שנה, פיתחתי פורמולה ייחודית המכילה את מיצוי הזעפרן בשילוב כורכום, מגנזיום וויטמיני B תחת השם SAFFROX (ספרוקס). התחלתי ליטול את ה-SAFFROX (ספרוקס) ואכן חשתי בכל אותם פלאים. כרוקח, אני מכיר היטב את אפקט הפלסיבו ואת העובדה שאני אינני אובייקטיבי אולם באירוע חברתי כשנשאלתי על מה אני עובד כרגע סיפרתי על ה-SAFFROX (ספרוקס) לחברי. רבים מהם ביקשו (התחננו....) לנסות את ה"פלא" החדש. המשוב שקיבלתי מהמשתמשים היה התלהבות עצומה. כולם דיווחו על שינה טובה יותר ושיפור ניכר בהמון מדדים ובעיקר ריכוז, יותר רוגע – פחות לחץ, ירידה במתח ועוד. איש לא התלונן! כולם היו מרוצים...
עם נתונים אלו הבנתי שה-SAFFROX (ספרוקס) הוא הדבר הבא!

על זעפרן ודיכאון

הזעפרן שימש כצמח מרפא לדיכאון ברפואה המסורתית העתיקה, אבל אז, מעבר לחשיבה המסורתית, לא היה תיעוד מבוסס ראיות . שימוש מוקדם זה, הוביל למחקר של ימינו בהשפעת זעפרן על מצב הרוח ועל תופעות פיזיולוגיות אחרות. משנת 2001 פורסמו כ- 120 מחקרים רפואיים על זעפרן, כולם מראים השפעות פיזיולוגיות חיוביות. מידע זה בא בתזמון נכון שכן, מסקרים ודיווחים של מרכזים לבקרת מחלות עולה כי 35% מהישראלים נוטלים תרופות נוגדות דיכאון או מרגיעים למיניהם. כלומר, יותר ויותר ישראלים סובלים ולא מודעים לדיכאון. היום, יותר מאי פעם.

בעיית הדיכאון בקרב האוכלוסייה בעולם המערבי מחמירה. על פי מחקר שפורסם בשנת 2013, במהלך 25 השנים האחרונות, השימוש בתרופות נוגדות דיכאון בארה"ב עלה ב -400%, ו -11% מהאמריקאים בני 12 שנים ומעלה נוטלים תרופות נוגדות דיכאון.

הבעיה עם תרופות מרשם נגד דיכאון – תופעות הלוואי שמובילות להפסקת השימוש

כ -90% מהחולים הנוטלים תרופות נגד דיכאון חווים לפחות אחת מתופעות הלוואי החמורות הרבות הכוללות חרדה, ירידה ביכולת ובתפקוד המיני, עצירות, מחשבות על התאבדות, נדודי שינה ועלייה במשקל. בנוסף שני מחקרים מצאו קשר בין השימוש בתרופות נוגדות דיכאון במהלך ההריון לבין הסיכון לאוטיזם עבור הילד. תוצאה מכך, אחוז גבוה של משתמשים, מפסיקים את הטיפול בשל אי יכולתם לעמוד בתופעות הלוואי (המדכאות כשלעצמן...!)


תופעת הלוואי הנפוצה ביותר של תרופות נוגדות דיכאון - פגיעה בתפקוד המיני
ההשפעה החיובית על דיכאון מורגשת כעבור כשבועיים עד חודש אולם תופעות הלוואי, מתחילות מיד. תופעת הלוואי הדרמטית והנפוצה ביותר הפוגעת עד 73% מהנוטלים תרופות נוגדות דיכאון היא הירידה החדה בתפקוד המיני. למעשה, תופעות הלוואי המיניות שלהן, יכולות להימשך זמן רב - אפילו שנים לאחר הפסקת השימוש בתרופה.

וכאן נכנס ה- SAFFROX (ספרוקס) לתמונה

בניסיון למנוע תגובות שליליות, ובעיקר פגיעה בתפקוד המיני, אנשים רבים מחפשים חלופות לתרופות. ממצאים חדשים ומשכנעים מראים כי זעפרן (Crocus sativus) יעיל באותה מידה כמו תרופות קיימות לטיפול בדיכאון - אך ללא ההשפעות הבלתי רצויות.
ראיות חדשות מעידות על כך שכאשר תכשיר זעפרן מתווסף למשטר קיים של תרופות נוגדות דיכאון - כטיפול נלווה, הוא מהווה חסם להשפעות המיניות השליליות שלהם! כמו כן זעפרן מטפל בהצלחה ובבטחה בתופעות לוואי נוספות של נוגדי דיכאון ,כגון חרדה והפרעות שינה.

SAFFROX (ספרוקס) – יעיל בשיפור במצב הרוח

החל משנת 2001, נערכו עשרות מחקרים רפואיים שמצאו כי תמצית זעפרן הביאה לשיפור מובהק במצב הרוח, בריכוז, בתפקוד המיני בהפחתת חרדה, לחץ ( Stress) שיפור השינה.

תוצאות מחקרים:
צוות חוקרים ניהל מחקר בן שישה שבועות, כפול סמיות, מבוקר פלצבו, ואקראי, על 40 מטופלים במרפאות חוץ, אשר בעת הערכתם בראיון קליני - אובחנו כסובלים מדיכאון על פי נתוני המדריך להפרעות נפשיות ( DSM ). המטופלים חולקו באקראי לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה כמוסת זעפרן, והקבוצה השנייה קיבלה פלסבו. לאחר שישה שבועות, נבדקי הזעפרן הראו תוצאות טובות יותר בסולם הדיכאון של המילטון, בהשוואה לפלסבו, דבר המצביע על היעילות של Crocus sativus (זעפרן) בטיפול בדיכאון. כמו כן, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין תופעות הלוואי. ניסוי זה היווה הוכחת יכולת ראשונית ובשלב שלאחריה באו מחקרים השוואתיים מול תרופות נוגדות דיכאון.

שימוש בזעפרן יעיל לא פחות מ- PROZAC או PRIMONIL
במחקר אחר, החוקרים השוו ישירות את היעילות של תמצית הזעפרן לזו של תרופות נוגדות הדיכאון Primonil,Tofranil -imipramine) כנגד רמות משמעותיות של דיכאון. במחקר כפול-סמיות, במרכז אחד, מדענים חילקו באופן אקראי 30 חולים מדוכאים לשתי קבוצות. כמוסות של זעפרן לקבוצה אחת. הקבוצה השנייה קיבלה טופרניל. לאחר 6 שבועות נמצא כי יעילותו של הזעפרן בטיפול בדיכאון שווה לזו Tofranil עם זאת, רק קבוצת Tofranil סבלו מתופעות לוואי ובעיקר סימפטומים אנטיכולינרגיים, כגון יובש בפה. כמו כן, המשתתפים שלקחו Tofranil חוו ירידה לא רצויה בחיות ((Vitality . מחבר המחקר הסיק כי לזעפרן יש "תועלת טיפולית לטיפול בדיכאון."

לאחר מכן, מדענים השוו את היעילות של תמצית הזעפרן לעומת נוגד Prozac - "גלולת האושר", בסיומו של הניסוי, נמצא כי זעפרן יעיל כמו פרוזאק בטיפול בדיכאון. שני מחקרים אלו, היוו את ההוכחה שתמצית הזעפרן מהווה אלטרנטיבה ראויה לתרופות מרשם נוגדות דיכאון (פרוזאק, ציפרלקס, סרוקסאט וכו')

זעפרן לטיפול בהפרעות בתפקוד מיני של גברים ונשים הנוטלים נוגדי דיכאון

מעל מחצית של משתמשים נוגדי דיכאון מדווחים על תופעות לוואי שליליות שהנפוצות בהן - אובדן ה דחף המיני, אי הגעה לאורגזמה והעדר זיקפה . בעוד שהגברים מושפעים לעיתים קרובות יותר, נשים מדווחות על תופעות לוואי חמורות יותר. מחקר שבדק את השכיחות של הפגיעה בתפקוד המיני עם שימוש בנוגדי דיכאון מסוג SSRI (מעכבי ספיגה מחדש של סרוטונין סלקטיבי) ו -Effexor (venlafaxine) מצא כי עד 73% (!!!) מהחולים סובלים מתסמינים מיניים אלה היכולים להימשך זמן רב לאחר הפסקת הטיפול בתרופה . מצב זה הניע את המדענים לקרוא לרופאים "לשקול את ההשפעה של טיפול תרופתי על תפקוד המיני של המטופלים". למרבה הצער, כאשר אנשים מדוכאים ואפילו אובדניים נאבקו במשך שנים עם תרופות נוגדות דיכאון שונות, לפני שהשיגו סוף סוף הקלה יציבה עם מינון מסוים של ספציפי רופאים אינם ששים לשנות את הטיפול שלהם "פשוט" כדי למנוע את הסימפטומים המיניים. במקום זאת, רופאים רושמים תרופות נוספות שמטרתן לקזז את חוסר התפקוד המיני שנגרם על ידי תרופות נוגדות דיכאון. אבל לתרופות נוספות אלו תגובות שליליות משלהן.
שילוב של החומרים הפעילים שבתמצית הזעפרן כפי שמצוי בספרוקס עשוי להוות פתרון טבעי יעיל ובטוח לשיפור התפקוד המיני.

מדענים ידעו כי בנוסף לעוצמת הדיכאון, הראה הזעפרן השפעות חיוביות נוספות על תפקוד מיני במחקרים בבעלי חיים ובבני אדם כאחד. מחקרים הוכיחו שהזעפרן חוסם את תופעות הלוואי המיניות של תרופות נוגדות דיכאון! . במחקר רנדומלי, כפול סמיות, גויסו 36 גברים נשואים עם הפרעת דיכאון משמעותית שתסמיניה טופלו בהצלחה לפרוזאק - אך היו להם תלונות על פגיעה מינית. הם הוקצו אקראית להוסיף מינון הרגיל שלהם מנות יומיות של זעפרן או פלסבו. הפונקציה המינית הוערכה באמצעות מדד סטנדרטי. לאחר 4 שבועות בלבד, הגברים בקבוצת הפרוזאק-פלוס-זעפרן חוו שיפור משמעותי יותר בתפקוד הזיקפה ובשביעות הרצון ההדדית מאשר בקבוצת הפרוזאק-פלסבו. הצוות קבע כי זעפרן הוא "טיפול נסבל ויעיל" עבור תפקוד המיני הגברי הנגרמת על ידי Prozac.

לאחר מכן, מדענים יצאו לקבוע אם זעפרן יכול לפעול באופן דומה כלומר לנטרל את ההשפעות השליליות בתפקוד המיני שחוו נשים שטופלו בתרופות נוגדות דיכאון שלהם. ב -2013 גייס צוות של 38 נשים, שלכולן היה דיכאון ושטופלו בפרוזאק - אך סבלו מסוגים שונים של תפקוד מיני לקוי שנגרם על ידי תרופה נוגדת דיכאון זו. במחקר כפול סמיות, חולקו הנשים באופן אקראי לשתי קבוצות שהאחת קיבלה תוספת תמצית זעפרן והשאר קיבלו פלסבו. כל המשתתפים המשיכו לקחת את המינון הרגיל של Prozac, והערכות נעשו באמצעות מדד התפקוד המיני הנשי (FSFI). לאחר 4 שבועות - למרות שעדיין נטלו את אותה תרופה נוגדת דיכאון אשר גרמה לתסמינים המיניים הלא רצויים מלכתחילה - נשים בקבוצת הזעפרן חוו שיפור משמעותי בתפקוד המיני הכולל (FSFI), עוררות, סיכה וכאב.
ברור, זעפרן מציע טיפול יעיל, נלווה לניטרול תופעות הלוואי המיניות שנגרמו על ידי נטילת תרופות נוגדות דיכאון.

השמנת יתר והפרעות אכילה

השמנת יתר נחשבת מגיפה ומהווה סיכון בריאותי. חוסר איזון של נוירוטרנסמיטרים במוח גורם להגברת תאוות למזון, אכילת יתר והשמנת יתר. למרבה הצער, תרופות המדכאות תיאבון, תועדו כגורמי נזק והשפעות קטלניות רבות - לשסתום הלב, פגיעה בכבד, ולחץ דם מוגבר.

מדענים שיערו כי תמצית פטנט של זעפרן עשויה להפחית חטיפים ולשפר את השובע באמצעות ההשפעה החיובית על המוח ועל מצב הרוח. הם פתחו בניסוי קליני אקראי, כפול-סמיות, מבוקר פלצבו, עם 60 מתנדבות, אשר לפחות שהוערכו כסובלות מהפרעות אכילה. המשתתפים קיבלו באופן אקראי מינון יומי של תמצית זעפרן פטנט או פלסבו. כל הנבדקים קיבלו הוראה לשמור על הרגלי התזונה הרגילים שלהם. כעבור 8 שבועות, נמצא ש"מדד הרעב" עבור קבוצת הפלסבו ירד ב -28%. בקבוצת זעפרן, ירד המדד ב 55% . קבוצה הזעפרן איבדה בממוצע של 2 פאונד ודיווחה על אנרגיה מוגברת וערנות.

לסיכום
מדענים הגיעו למסקנה כי זעפרן יכול להוות תוספת מיטיבה לתרופות נוגדות דיכאון כטיפול משולב.


ההערכה היא שכ- 35% מהישראלים משתמשים בתרופות מרשם, נוגדי דיכאון ,מרגיעים או כדורי שינה למיניהם.

על פי הספרות הרפואית, הרכיבים הפעילים של ספרוקס 100% טבעיים ובטוחים לשימוש.

כ -90% מהמטופלים בתרופות מרשם נוגדות דיכאון חווים לפחות אחת מההשפעות השליליות הרבות של תרופות אלו, אשר יכולות לכלול תפקוד מיני לא תקין, השמנת יתר, מחשבות אובדניות, חרדה, חוסר שינה ועוד. למרות היעילות של תרופות נוגדות דיכאון בהפחתת הדיכאון, תופעות הלוואי המיניות יכולות להמשיך חודשים, או אפילו שנים, לאחר שהשימוש בתרופות אלה הופסק!

שילוב הרכיבים הפעילים שבספרוקס , מסתמן על פי המחקרים כפתרון שימנע את תופעות הלוואי כשנלקח ביחד עם תרופת המרשם נגד דיכאון

ספרות
  1. Available at: http://www.cdc.gov/features/dsdepression/. Accessed April 18, 2013.
  2. Swartz HA, Rollman BL. Managing the global burden of depression: lessons from the developing world. World Psychiatry. 2003 Oct;2(3):162-3.
  3. Grundmann M, Kacirova I, Urinovska R. Therapeutic monitoring of psychoactive drugs antidepressants: A review. Biomed Pap Med Fac Univ Palacky Olomouc Czech Repub. doi: 10.5507/bp.2013.020. Epub 2013 Mar 21.
  4. Available at: http://www.cdc.gov/nchs/data/databriefs/db76.htm#about . Accessed April 18, 2013.
  5. Available at: http://www.consumerreports.org/health/resources/pdf/best-buydrugs/Antidepressants_update.pdf . Accessed April 18, 2013.
  6. Available at: http://www.cchrint.org/psychiatric-drugs/antidepressantsideeffects/ . Accessed April 18, 2013.
  7. Coupland C, Dhiman P, Morriss R, Arthur A, Barton G, Hippisley-Cox J. Antidepressant use and risk of adverse outcomes in older people: population based cohort study. BMJ. 2011 Aug 2;343:d4551.
  8. Reynolds GP, Kirk SL. Metabolic side effects of antipsychotic drug treatment—pharmacological mechanisms. Pharmacol Ther. 2010 Jan;125(1):169-79.
  9. Csoka A, Bahrick A, Mehtonen O-P. Persistent sexual dysfunction after discontinuation of selective serotonin reuptake inhibitors. J Sex Med. 2008;5:227-33.
  10. Montejo AL, Llorca G, Izquierdo JA, Rico-Villademoros F. Incidence of sexual dysfunction associated with antidepressant agents: a prospective multicenter study of 1022 outpatients. Spanish Working Group for the Study of Psychotropic-Related Sexual Dysfunction. J Clin Psychiatry. 2001;62 Suppl 3:10-21.
  11. Rai D, Lee BK, Dalman C, Golding J, Lewis G, Magnusson C. Parental depression, maternal antidepressant use during pregnancy, and risk of autism spectrum disorders: population based case-control study. BMJ. 2013 Apr 19;346:f2059. doi: 10.1136/ bmj.f2059.
  12. Byrne SE, Rothschild AJ. Loss of antidepressant efficacy during maintenance therapy: possible mechanisms and treatments. J Clin Psychiatry. June 1998;59(6):279-88.
  13. Freeman MP, Mischoulon D, Tedeschini E, et al. Complementary and alternative medicine for major depressive disorder: a meta-analysis of patient characteristics, placebo-response rates, and treatment outcomes relative to standard antidepressants. J Clin Psychiatry. 2010 Jun;71(6):682-8.
  14. Akhondzadeh S, Fallah-Pour H, Afkham K, et al. Comparison of Crocus sativus L. and imipramine in the treatment of mild to moderate depression: a pilot, double-blind randomized trial. BCM Comp Altern Med. 2004;4:12.
  15. Noorbala AA, Akhondzadeh S, Tahmacebi-Pour N, Jamshidi AH. Hydroalcoholic extract of Crocus sativus L. versus fluoxetine in the treatment of mild to moderate depression: a doubleblind, randomized pilot trial. J Ethnopharmacol. 2005;97:281-4.
  16. Modabbernia A, Sohrabi H, Nasehi AA, et al. Effect of saffron on fluoxetine-induced sexual impairment in men: randomized double-blind placebo-controlled trial. Psychopharmacology (Berl). 2012;223(4):381-8.
  17. Akhondzadeh S, Tahmecebi-Pour N, Noorbala AA, et al. Crocus sativus L. in the treatment of mild to moderate depression: a double-blind, randomized and placebo-controlled trial. Phytother Res. 2005;19:148-51.
  18. Karimi G, Hosseinzadeh H, Khaleghpanah P. Study of antidepressant effect of aqueous and ethanolic of Crocus sativus in mice. Iranian J Basic Med Sci. 2001;4:11-5.
  19. Modrego PJ. Depression in Alzheimer’s disease. Pathophysiology, diagnosis, and treatment. J Alzheimers Dis. 2010;21(4):1077-87.
  20. Available at: http://www.nice.org.uk/nicemedia/live/13314/52599/52599.pdf . Accessed April 19, 2013.
  21. Available at: http://www.mayoclinic.com/health/generalized-anxiety disorder/DS00502/DSECTION=treatments-and-drugs. Accessed April 19, 2013.
  22. Available at: http://www.mayoclinic.com/health/obsessive-compulsivedisorder/DS00189/DSECTION=treatments-and-drugs. Accessed April 19, 2013.
  23. Available at: http://vitals.nbcnews.com/_news/2013/02/06/ 16872274-alzheimers-numbers-totriple-by-2050-report-says?lite . Accessed April 19, 2013.
  24. Banerjee S, Hellier J, Romeo R, et al. Study of the use of antidepressants for depression in dementia: the HTA-SADD trial - a multicentre, randomised, double-blind, placebo-controlled trial of the clinical effectiveness and cost-effectiveness of sertraline and mirtazapine. Health Technol Assess. 2013 Feb;17(7):1-166.
  25. Akhondzadeh S, Sabet MS, Harirchian MH, et al. Saffron in the treatment of patients with mild to moderate Alzheimer’s disease: a 16-week, randomized and placebo-controlled trial. J Clin Pharm Ther. 2010 Oct;35(5):581-8.
  26. Akhondzadeh S, Shafiee Sabet M, Harirchian MH, et al. A 22-week, multicenter, randomized, double-blind controlled trial of Crocus sativus in the treatment of mild-to-moderate Alzheimer’s disease. Psychopharmacology (Berl). 2010 Jan;207(4):637-43.
  27. Kessler RC, Berglund P, Demler O, Jin R, Merikangas KR, Walters EE. Lifetime prevalence and age-of-onset distributions of DSM-IV disorders in the National Comorbidity Survey Replication. Arch Gen Psychiatry. Jun 2005;62(6):593-602.
  28. Pitsikas N, Boultadakis A, Georgiadou G, Tarantilis PA, Sakellaridis N. Effects of the active constituents of Crocus sativus L., crocins, in an animal model of anxiety. Phytomedicine. 2008 Dec;15(12):1135-9.
  29. Hosseinzadeh H, Noraei NB. Anxiolytic and hypnotic effect of Crocus sativus aqueous extract and its constituents, crocin and safranal, in mice. Phytother Res. 2009 Jun;23(6):768-74.
  30. Available at: http://www.mayoclinic.com/health/obsessive- compulsivedisorder/DS00189/DSECTION=symptoms. Accessed April 22, 2013.
  31. Georgiadou G, Tarantilis PA, Pitsikas N. Effects of the active constituents of Crocus sativus L., crocins, in an animal model of obsessive-compulsive disorder. Neurosci Lett. 2012 Oct 18;528(1):27-30.
  32. Dye L, Blundell JE. Menstrual cycle and appetite control: implications for weight regulation. Hum Reprod. 1997 Jun;12(6):1142-51.
  33. Available at: http://www.hyperphagia.com/hyperphagia-causes/. Accessed April 22, 2013.
  34. Adam TC, Epel ES. Stress, eating and the reward system. Physiol Behav. 2007;91:449-58.
  35. 35. Alsiö J, Olszewski PK, Levine AS, Schiöth HB. Feed-forward mechanisms: addiction-like behavioral and molecular adaptations in overeating. Front Neuroendocrinol. 2012 Apr;33(2):12739.
  36. Berthoud HR, Lenard NR, Shin AC. Food reward, hyperphagia, and obesity. Am J Physiol Regul Integr Comp Physiol. 2011 Jun;300(6):R1266-77.
  37. Gout B, Bourges C, Paineau-Dubreuil S. Satiereal, a Crocus sativus L extract, reduces snacking and increases satiety in a randomized placebo-controlled study of mildly overweight, healthy women. Nutr Res. 2010 May;30(5):305-13.
  38. Available at: http://www.mayoclinic.com/health/weight-lossdrugs/WT00013/NSECTIONGROUP=2. Accessed April 22, 2013.
  39. Lee KU, Lee YM, Nam JM, et al. Antidepressant-induced sexual dysfunction among newer antidepressants in a naturalistic setting. Psychiatry Investig. 2010 Mar;7(1):55-9.
  40. Kapczinski F, Lima MS, Souza JS, Schmitt R. Antidepressants for generalized anxiety disorder. Cochrane Database Syst Rev. 2003;(2):CD003592.
  41. Available at: http://www.nice.org.uk/nicemedia/pdf/cg031niceguideline.pdf. Accessed April 22, 2013.
  42. Available at: http://www.guidelines.gov/content.aspx?id=9318+. Accessed April 22, 2013.
  43. Landen M, Eriksson E, Agren H, Fahlen T. Effect of buspirone on sexual dysfunction in depressed patients treated with selective serotonin reuptake inhibitors. J Clin Psychopharmacol. 1999; 19(3):268-71.
  44. Gupta S, Droney T, Masand P, Ashton AK. SSRI-induced sexual dysfunction treated with sildenafil. Depress Anxiety. 1999;9(4):180-2.
  45. Aizenberg D, Zemishlany Z, Weizman A. Cyproheptadine treatment of sexual dysfunction induced by serotonin reuptake inhibitors. Clin Neuropharmacol, 1995;18(4):320-4.
  46. Clayton AH, McGarvey EL, Abouesh AI, Pinkerton RC. Substitution of an SSRI with bupropion sustained release following SSRI-induced sexual dysfunction. J Clin Psychiatry. 2001;62(3):18590.
  47. Woodrum ST, Brown CS. Management of SSRI-induced sexual dysfunction. Ann Pharmacother. 1998;32(11):1209-15.
  48. Feder R. Reversal of antidepressant activity of fluoxetine by cyproheptadine in three patients. J Clin Psychiatry. 1991;52(4):163-4.
  49. Kashani L, Raisi F, Saroukhani S, et al. Saffron for treatment of fluoxetine-induced sexual dysfunction in women: randomized double-blind placebo-controlled study. Hum Psychopharmacol. 2013 Jan;28(1):54-60.
  50. Shamsa A, Hosseinzadeh H, Molaei M, Shakeri MT, Rajabi O. Evaluation of Crocus sativus L. (saffron) on male erectile dysfunction: a pilot study. Phytomedicine. 2009;16(8):690.
  51. Hosseinzadeh H, Ziaee T, Sadeghi A. The effect of saffron, Crocus sativus stigma, extract and its constituents, safranal and crocin on sexual behaviors in normal male rats. Phytomedicine. 2008;15(6-7):491-5.
  52. Available at: http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs297/en/index.html. Accessed April 22, 2013.
  53. Available at: http://preventcancer.aicr.org/site/DocServer/E81-TLPW.pdf?docID=1861. Accessed April 22, 2013.
  54. 54. Escribano J, Alonso GL, Coca-Prados M, Fernandez JA. Crocin, safranal and picrocrocin from saffron (Crocus sativus L.) inhibit the growth of human cancer cells in vitro. Cancer Lett. 1996;100(1-2):22-30.
  55. Chryssanthi DG, Lamari FN, Iatrou G, Pylara A, Karamanos NK, Cordopatis P. Inhibition of breast cancer cell proliferation by style constituents of different Crocus species. Anticancer Res. 2007;27(1A):357-62.
  56. Abdullaev JF, Caballero-Ortega H, Riverón-Negrete L, et al. In vitro evaluation of the chemopreventive potential of saffron. Rev Invest Clin. 2002;54(5):430-6.
  57. Abdullaev FI. Cancer chemopreventive and tumoricidal properties of saffron (Crocus sativus L.). Exp Biol Med. 2002;227:20-5.
  58. Nair SC, Salomi MJ, Pannikar. B, Pannikar KR. Modulatory effects of the extracts of saffron and Nigela sativa against cisplatinum induced toxicity in mice. J Ethnopharmacol. 1991;31:75-83.
  59. el Daly ES. Protective effect of cysteine and vitamin E, Crocus sativus and Nigella sativa extracts on cisplatin-induced toxicity in rats. J Pharm Belg. 1998 Mar-Apr;53(2):87-93; discussion 93-5.
  60. Hosseinzadeh H, Sadeghnia HR. Safranal, a constituent of Crocus sativus (saffron), attenuated cerebral ischemia induced oxidative damage in rat hippocampus. Jour Pharm Pharmaceut Sci. 2005;8(3):394-9.
  61. Assimopoulou AN, Sinakos Z, Papageorgiou VP. Radical scavenging activity of Crocus sativus L. extract and its bioactive constituents. Phytother Res. 2005 Nov;19(11):997-1000.
  62. Papandreou MA, Tsachaki M, Efthimiopoulos S, Cordopatis P, Lamari FN, Margarity M. Memory enhancing effects of saffron in aged mice are correlated with antioxidant protection. Behav Brain Res. 2011 Jun 1;219(2):197-204.
  63. Verma SK, Bordia A. Antioxidant property of saffron in man. Indian J Med Sci. 1998;52:205–7.
  64. Xuan B, Zhou YH, Li N, Min ZD, Chiou GC. Effects of crocin analogs on ocular blood flow and retinal function. J Ocul Pharmacol Ther. 1999 Apr;15(2):143-52.
  65. Yamauchi M, Tsuruma K, Imai S, et al. Crocetin prevents retinal degeneration induced by oxidative and endoplasmic reticulum stresses via inhibition of caspase activity. Eur J Pharmacol. 2011 Jan 10;650(1):110-9.
  66. Maccarone R, Di Marco S, Bisti, S. Saffron supplement maintains morphology and function after exposure to damaging light in mammalian retina. Invest Ophth Visual. 2008 Mar;49(3):1254-61.
  67. Falsini B, Piccardi M, Minnella A, et al. Influence of saffron supplementation on retinal flicker sensitivity in early age-related macular degeneration. Invest Ophthalmol Vis Sci. 2010 Dec;51(12):6118-24.
  68. Moghaddasi MS. Saffron chemicals and medicine usage. Jour Med Plants Res. 2010 Mar 18;4(6):427-30.
  69. Hosseinzadeh H, Nassiri-Asl M. Avicenna’s (Ibn Sina) the Canon of Medicine and caffron (Crocus sativus): A Review. Phytother Res. 2013 Apr;27(4):475-83.
  70. Available at: http://www.fdable.com/basic_query/aers/08ced09907b9a949e92270776a382535 . Accessed April 22, 2013.